<h1>שבלי הלקט סימן ק"ב</h1>
<h2>דף עו:</h2>
ושני בתים שיש ביניהן חלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים יכולין לערב, דתנן חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד. למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד. אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצירות, אבל חלון שבין שתי בתים, אפילו למעלה מעשרה אם רצו מערבין אחד. מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי. ואם החלון הוא עגול צריך שיהא בהקיפו י"ז טפחים פחות חומש כדי שיוכל לרבע בתוכו ארבעה על ארבעה. וחלון אריך וקטין שיש בו בתברייתא ד' טפחים על ד' טפחים אין מערבין על ידו. וכן השיב לי הר' אברהם מפיסרו נר"ו שאלת על חלון אריך וקטין שבין בית לבית ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים בתברייתא אם דינו כד' מרובע על ד' מרובע ויוכלו לערב. אין נראה בעיניי שיוכלו לערב יחד אם לא שישברו וירחיבו אותו ויעמידוהו ד' על ד' מרובעים, ובהכי יש לו דין פתח ולא בפחות מיכן ובעניין אחר. והר' אביגדור כהן צדק נר"ו השיב למורי ר' יהודה חלון שמערבין על ידו בעינן דליהוי ד' על ד' מרובעין ואי הוי בציר מהכי ברוחב אע"ג דנפיש אורכיה טפי משיעורא אינו משלים לרוחב, דלא חשיב פיתחא אפילו לרבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל לעניין לבוד, כדאיתא בפרק חלון בתחילתו, דהא לא חזי להכניס ולהוציא מתוך שהוא צר, וכמאן דליתיה דמי ואין מערבין אחד. ואם אין חלון בשיעור זה בין הבתים למטה אך יש ארובה למעלה אע"ג דאין סולם קבוע ביתא כמאן דמלי דמי, ויש לו תורת פתח ומערבין על ידו, כדמוכח פרק חלון לעניין לול פתוח מן הבית לעלייה, דאפילו למעלה מעשרה אם רצו מערבין אחד. וכיון דעירוב משוי להו לתרוייהו כחד, פשיטא דמותר לטלטל מזה לזה גם דרך הפתחים הקטנים. ואני שאלתי מלפניו שתי חצירות ובית אחד ביניהן והבית פתוח לשתי החצירות, והבית עירב עם שתיהן, אבל החצירות לא עירבו שתיהן זה עם זה, אם מותר לטלטל מחצר לחצר על ידי הבית שביניהן אי לא ודמי לההיא דאמרינן בעירובין פרק מי שהוציאוהו [מ"ה ע"ב] אמר ר' שמעון למה זה דומה לשלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו, וקיימא לן כר' שמעון. והשיב לי פשיטא שאם לא עירבו החצירות שתיהן ביחד שהן אסורין לטלטל מחצר לחצר על ידי בית האמצעי שביניהן. ועירובי בתים זהו משפטן. נוטל קמח מכל הבתים הסמוכין זה לזה בחלון שהוא ד' על ד' טפחים, או נותן להם משלו ומזכה להן על ידי אחר. ושיעור העירוב ועשייתו מפורש למעלה בהלכה צ"ט. ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו על מצות עירוב, בדין יהא שרי לנא לאפוקי ולעיולי מבית לבית ומבית פלוני לבית פלוני ומבית פלוני לבית פלוני מכל הבתים שנתנו בעירוב מזה לזה ומזה לזה, לנו ולכל ישראל. ואם היו ארבעה וחמשה בתים והאמצעי עירב עם כולן והחיצונים לא עירבו זה עם זה, אי נמי שתי חצירות ובית אחד ביניהן ועירב הבית עם החצירות והחצירות לא עירבו זה עם זה, מותר לטלטל הבית האמצעי בבתים ובחצירות, ובתים החיצונים והחצירות אסורין לטלטל מזה לזה על ידי בית האמצעי, פי' הכלים ששבתו בחצר אחת אסור להוליכן לחצר אחרת על ידי בית האמצעי שביניהן, אם לא עירבו החצרות ביחד. כן מוכיח בפרק מי שהוציאוהו וכן השיב לי הר' אביגדור כהן צדק נר"ו.
